מי שתיה, קורונה ואינסטלציה- הילכו שלושתם יחדיו ?

יש קשר או אין קשר בין נגיף קורונה למי השתיה בבית שלנו ומה זה קשור לאינסטלציה?

ובכן, כנראה שיש קשר רב (ואני כן מניח שלנושא זה יש חלק בעמימות וחוסר הידע המספיק של עולם הרפואה בהקשר של הקורונה) ואפילו לא רק קשר בין נגיף הקורונה למי השתיה שבברז אלא גם בין נגיף הקורונה למי ביוב. וזהו קשר ישיר, כלומר מי ששואל את עצמו כיצד עובר הנגיף במים והאם הנגיף קיים פוטנציאלית במים אלו שואל שאלה נכונה. ממה שהבנתי הסיכוי בפועל להדבק בנגיף כתוצאה ממגע כלשהו עם מי שתיה הבאים מהברז שואף לאפס, בין היתר בשל העובדה שמים אלו מחוטאים בדרכים שונות ע"י תאגיד המים והביוב וכן עקב ריכוז קטן מאוד של הנגיף, שלא להזכיר מי ביוב בהם כל השנה ממילא ישנם שלל 'מתנות'.

אבל ישנו גם קשר עקיף, בין קורונה למי שתיה ועליו אני רוצה לעמוד כעת.

השבתת המשק בתקופה האחרונה מביאה לכך שמספר לא מבוטל של מבנים עומדים שוממים וללא שימוש במערכת המים. בין אם מדובר בבתי ספר, גנים, מקומות עבודה, מלונות, אולמות, ואפילו מסעדות, כולם סגרו את שעריהם ולכאורה גם את ברזי המים שברשותם.

באופן עקיף, דבר זה יוצר בעיה תברואתית עצומה כיון שמים עומדים משמשים כר פורה להתפתחות יצורים פתוגניים כגון חיידקי ליגיונלה, שמצויים בסביבה מימית ומתרבים באופן מואץ בטמפ' שבין 25-45 מעלות, ואלו החיידקים הכי מסוכנים לנו, היינו אם חלילה נפגע מזיהום מים סיכוי גבוה שיהיה זה חיידק מסוג ליגיונלה, או חיידקי קוליפורם שעלולים להגיע למים ולהתרבות במערכת כשהמים עומדים.

בנוסף, מים עומדים במערכת המים נחשפים בקלות לזליגת מתכות רעילות מהצנרת, כגון עופרת, נחושת וברזל. ככלל, ישנו תקן לאביזרים וצנרת שבאים במגע עם מי שתיה ואם מערכת המים בנויה מצנרת ואביזרים תקניים הרי שהמים אמורים להיות חסינים מזליגת הרעלים וכן ישנו תקן לכמות המותרת של מתכות אלו במים אולם במצב הנוכחי החשש הוא שהצנרת לא תחזיק מעמד בעומס שנוצר עליה וכמות הרעלים תגבר משמעותית.

כלומר מדובר בחשש לזיהום בקטריאלי וכימי במערכות המים של המון מבנים בישראל. האחריות לטיפול ושמירה על מערכות המים במבנים פרטיים מוטלת על הפרט אבל משרד הבריאות הוציא בעבר נהלים מחייבים שמטרתם מניעת זיהום מים. אין לי ספק שמשרד הבריאות ורשות המים ידרשו לסוגיה ספציפית זו בקרוב, בפרט לאור העובדה שהשבתה כה ארוכה ובהיקף כה גדול, של מבנים על מערכות המים שלהם, מעולם לא התרחשה בישראל, ואף פעם לא היו כל כך רלוונטים הרגולציה ויתר הכלים העומדים לרשות משרד הבריאות לטיפול בטיהור מים. בינתים נראה שהמשרד טרוד במלחמה מול נגיף אחר...

עכשיו כמדומני שברור מה הקשר בין קורונה לאינסטלציה.

המים עומדים בצנרת, בברזים, במחברים, במסננים, ולא רק במאגרי מים. לכן כל מבנה שננטש בתקופה זו לרבות מסעדות חשוף לבעיה.

תגידו- אבל יש כלור במים והוא משמיד את החיידקים. נכון, אבל האפקטיביות שלו פחות חזקה לאורך זמן, וכשמים עומדים זמן רב החיידקים שלא נכחדו בראשונה מוצאים את הדרך להתרבות מחדש והם מתיישבים בצנרת, באביזרים, בברזים, במסננים.

תגידו- יש מסנן מים בבית. נכון, אבל ספק רב עד כמה מסנן ביתי (מבלי צורך להכנס לסוגים שונים של סינון) יכול לטפל בבעיה קשה של זיהום כימי, זיהום בקטראלי על אחת כמה וכמה, ואני לא רוצה לגלות שישנם מסננים שרק עלולים להחמיר את הבעיה כיון שהם, כמו יתר רכיבי מערכת המים, הופכים לאותו כר פורה הנזכר לעיל, של מושבת חיידקים.

אם נסכם עד כה נוכל לומר שקיים חשש שהמאבק בנגיף הקורונה יביא איתו התפשטות של מחלות זיהומיות אחרות, דווקא מכיוון בלתי צפוי.

נזכיר שמשרד הבריאות היה ועודנו ממליץ על שימוש במי ברז לשתיה.

---

מה כן אפשר לעשות ? ואתם רשאים ואף מומלץ לעשות כן, לפני ואחרי כל תקופת שהייה ממושכת שלכם מחוץ לבית.

ראשית הבהרה, בכל מקרה של חשש זיהום אפשר להזמין דרך תאגיד המים שלכם דוגם מים מוסמך שיתן לכם תשובה לגבי איכות המים בביתכם ואולי יעזור לכם להבין אם הבעיה טמונה בצנרת שלכם, של הועד או של תאגיד המים, זה נושא שמגובה בחוק, הבדיקה כרוכה בתשלום.

לדאוג לשטוף את הצנרת בדרך הכי פשוטה - לפתוח את הברזים לזמן ממושך שיספיק לנקות את קו המים. אם מדובר באזור בעל לחץ מים גבוה (מעל 5 בר) אני ממליץ על פתיחה איטית של הברז. אם באפשרותכם לעשות זאת הרי שהתדירות המומלצת היא אחת לשבוע.

נקוי זה יש לבצע הן בקו המים הקרים והן בקו המים החמים.

ניקוי ראשי הברזים ומעדן המים עם חומר ייעודי, אפשר להשתמש בחומץ 5%.

חיטוי של ראשי הברזים בתמיסת כלור.

פתיחה וניקוי של פילטר המים.

חימום של הדוד לטמפ' של 60 מעלות למשך שעתיים ואח"כ שטיפה של קוי המים החמים והדוד. אף פעם, והנה טיפ לכל ימות השנה, אין להשתמש בצנרת המים החמים שלכם לשתיה ובישול. מים אלו מגיעים לרוב דרך הדוד והקולטים והם מזוהמים תמידית. שילוב של חום ומים עומדים כל השנה יוצרים אבנית ומגבירים התפתחות חיידקים, בנוסף הכימיקלים שבדוד מתפרקים ומזהמים את המים. כלומר כל מה שנכתב כאן נכון ורלוונטי למים חמים כל השנה.

בחזרה למה שאפשר לעשות, פעמים אין ברירה וצריך להחליף את הצנרת בבית, בפרט בבתים שנבנו עד שנות התשעים בהם הותקנה צנרת מים מברזל. בצנרת זו שוקעת ומצטברת אבנית המזרזת הליכי שיתוך (קורוזיה) ומשמשת בית לחיידקים. עכירות תמידית במים וצבע חום הינם אינדיקציה ברורה לצנרת מסוכנת. שוב פעם, יש תקן בזה ולא כל חלודה מסוכנת, צתמיד ניתן להזמין דוגם מים כדי שיעזור לכם לקבל החלטה נכונה.

קטעי צנרת שאין בהם שימוש ניתן לנתק ממערכת המים.

עוד עניין שרלוונטי לכל השנה- אף פעם לא לשתמש בזרימה הראשונה של הברז למי שתיה ובישול, אני אפילו מהדר ומקפיד כשאני מעביר את ידית המערבל מהחמים לקרים שהזרם הראשון יזרום לכיור ולא לכוס השתיה כיון שהמים שבפיית הברז עדיין הינם המים מהדוד.

שימו לב, אם מי השתיה שלכם מגיעים ממיכל מים (נפוץ בבניינים משותפים) הרי שהחוק מחייב ניקוי וחיטוי שלו אחת לשנים עשר חודשים, ברם לפי ההנחיות של משרד הבריאות כאשר הפסקת השימוש במערכת המים הייתה מעל ל-30 יום נדרשים שטיפה וחיטוי של כל המערכת טרם השימוש, לכן כעת יש לדרוש מהועד או חברת הניהול להזמין שירותיו של בעל מקצוע המוסמך לניקוי וחיטוי לפני עשיית שימוש במים מחדש.