התקנת קו ביוב- עשה ואל תעשה

במאמר זה אסקור את הכללים העיקריים המנחים אינסטלטור בהתקנת קו ביוב. ביוב פירושו מערכת הצינורות העוברים בקרקע מחוץ למבנה, דהיינו צינור בקוטר 4 צול ומעלה ובריכות ביוב.

ישנם לא מעט תקנים רלוונטים להתקנה של קו ביוב וכל הנלווה אליו, אשתדל לגעת בכמה שיותר.

תוואי

מרחק קו ביוב מקיר בניין יהיה 1.5 מטר ומעלה זאת כדי למנוע קריסת המבנה עקב רטיבות אפשרית מהצנרת, ניתן להתקין במרחק של עד מטר אחד מהבניין באישור הקונסטרוקטור. חלופה אחרת היא חיפוי עמוק של הצנרת בבטון.

מרחק קו ביוב מקו צנרת מים לשתיה יהיה 1 מטר ומעלה.

קו מים לשתיה יבוא תמיד מעל קו ביוב במרחק 30 ס"מ לפחות, ואם לא ניתן לעמוד בזאת יש לעמוד בכללים הבאים: התקנת שרוול מגן בקוטר כפול מקוטר צינור המים, לאורכו של צינור המים 2 מטר לכל כיוון מהמפגש.

את הבריכה נניח על מצע חולי גרגרי ויבש, כשגודל שכבת הבסיס הינה לפחות 15 ס"מ. יש להדק את השכבה באמצעים מכאניים.

שיפוע

ביוב סטנדרטי זורם גרויטציונית ועל כן העיקרון הראשון בהתקנת קו ביוב הוא שיפוע טוב. שיפוע טוב נחשב שיפוע קבוע של 2% בצינור 4 צול ו- 1% בצנרת 6 צול. ככל שעולים מעלה בקוטר הצינור יורד השיפוע הנדרש. שיפוע גדול פירושו ספיקה גדולה יותר אולם גם שיפוע תלול מידי אסור- שיפוע של 5% ומעלה אסור.

השיפוע חייב להיות קבוע לכל אורך הצינור, במידה ונדרש שינוי בשיפוע יש להתקין בריכה, לעיתים גם מפל וביקורת.

לפני כל פעולה אחרת שהוא מבצע, על האינסטלטור המתקין לבדוק את גובה הניפל או הבריכה העירונית אליה עליו להתחבר. חשוב לבקר את התכנון של היועץ ולבדוק התאמה בשטח כיון שלא פעם נמצאים אי דיוקים בגבהים המופעים בתכנית.

חפירת תוואי קו ביוב

צנרת

בעבר השתשמו בסוגי צנרת שכבר לא בשימוש היום, למשל: תערובת בטון ואסבסט, צנרת ברזל יצוק, ובתקופות ישנות יותר אף בצנרת מחרס. הפיתוח הטכנולוגי של הפלסטיק אפשר ליצור צנרת פלסטיק בעלת תכונות מצויינות להולכת ביוב.

סוגי הצינור המותר בביוב הינם:

יצקת ברזל

פלדה מגלוון

SN-4 ו- SN-8 PVC צינור כתום

פוליאתילן בעל צפיפות גבוהה (HDPE) הידוע בכינויו העממי: גבריט

צנרת ULTRA של חוליות הישראלית

מחברים וחיבורים:

צינור יצקת ברזל מחברים באמצעות בנד נירוסטה וגומיות.

צינור פלדה מרתכים.

הערה: אין סיכוי שהאינסטלטור שלכם יתקין צנרת זו ללא צורך הנדסי מיוחד.

צינור כתום וצינור ULTRA מחברים באמצעות מחברי שקע תקע המפורסמים ואטמי שפה. יש אפילו תקן לפאזה שצריך לעשות לצינור וכן לעומק החיבור של צינור בתוך הנישה.

צינור גבריט מרתכים עם מיכשור מיוחד.

לכל צינור יש יתרונות וחסרונות משלו, בהתאם לתכונותיו. באופן גס, דירוג החוזק (עמידה בלחץ פנימי וחיצוני) של הצנרת הנ"ל הוא לפי הסדר הבא:

ברזל ופלדה הכי חזקים, אח"כ גבריט ו-ULTRA, אח"כ צינור כתום. אם הצינור עובר בתוך יציקת בטון עבה או שצפויים לעבור מעליו רכבים כבדים המתכנן ידרוש התקנת צנרת ברזל.

כמו כן, התקנה של צנרת באדמה זזה תחייב יציקת בטון סביב הצינור לכל אורכו או החלפת קרקע.

במקרים אחרים, כמו מתחת למשטח שבו צפויה תנועת רכב כבד, יש להטמין את הצנרת עמוק מספיק (1 מטר לצנרת פלסטיק ו- 80 ס"מ לצנרת ברזל) ולעיתים אף למלא את סביבת הצנרת בבטון.

עם זאת במקרים 'רגילים' ללא עומס חריג צינור כתום יעשה את העבודה. יש רק לזכור כי עומק מינימום של תוואי הצינור הוא 30 ס"מ מפני הקרקע. צריך לדעת שצינור כתום מאוד רגיש למכות מכאניות וכל מכה מאבן עלולה לסדוק אותו. לכן יש לעטוף אותו באגרגט קטן כמו חול או סומסום ורק אח"כ לכסות עם סלעים וכו'.

הידוק האדמה מעל הצינור צריך להיעשות בזהירות, אין להשתמש במהדק אדמה (ג'בקה) מחשש לפגיעה בצינור אלא יש לעשות שימוש בכלים ידניים ובמים.

צינור כתום אינו עמיד בקרינת UV, אם הצינור חשוף יש לכסותו.

איוור וקוטר רצוי

איוור:

לא פחות חשוב מכל האמור לעיל הינו איוור נכון של הקו. אני מקווה לרשום בעתיד מאמר פרטני על המושג, בינתיים אתייחס רק למה שמיושם בבורות ביוב וזה דווקא די פשוט - הבריכה צריכה להיות מחוברת לצינור מאוור בקוטר 110 מ"מ לפחות, אחרת צפויים שיבושים בקו. אז שמתחברים לבריכה יש לחבר צינור מאוור כבר או לבדוק שהבריכה מחוברת לכזה, כעיקרון האיוור יעשה בתא הבקרה הגבוה ביותר בביב הבניין. אם מבינים את העקרונות העומדים מאחורי איוור זו דרישה מובנת מאליה כיון שכל צינור ביוב חייב להיות מאוור בעצמו.

קוטר:

צינור ביוב מתחיל מקוטר 4 צול ויכול להגיע ברשת העירונית ל-200 ס"מ קוטר. כיצד נדע איזה צינור להתקין ?

אז כעיקרון אם יש מתכנן הוא אמור לקבוע את קוטר הצינור וזה לא נתון בסמכותו של האינסטלטור, אבל ודאי שלא יזיק גם למי שמתקין להבין מה עומד מאחרי המספרים.

ככלל, קוטר גדול = ספיקה גדולה יותר. שיפוע תלול = ספיקה גדולה יותר.

אבל זה לא מספיק אז לשם כך נסביר קצרה מושג יסוד חשוב באינסטלציה, יחידת קבועה. קבועה (FIXTURE באנגלית) הינה כלי קיבול של מים שמחובר לביוב, במילים יותר פשוטות וכדוגמא, כיור, אסלה, אמבט, כולם קבועות.

לשם חישוב ספיקה בביוב משתמשים ביחידות מדידה שנקראות, איך לא, יחידות קבועה. כל יחידת קבועה אחת שווה 1 ליטר לשניה.

את קוטר צינור הביוב נקבע בהתאם לסך מספר יחידות הקבועה המחוברות אליו, (למעשה באותו אופן יקבע הקוטר של כל צינור שפכים בבניין, כולל צינור אוור).

הנה מספר דוגמאות, כיור מטבח נחשב 1 יחידה, מכונת כביסה 6 ליטר נחשבת 1.5 יחידות, אסלה בעלת מיכל הדחה בנפח 6 ליטר נחשבת 2 יחידות. חישוב זה עשו לפי העובדה ש-1 ליטר לשניה שווה 1 יחידת קבועה.

עכשיו נחזור לביוב, אנחנו רוצים שהספיקה בו תהיה לכל היותר בדרגת מילוי חצי (יחס של חצי קוטר הצינור/נוזל).

בתקן ישנה טבלה לזה, ושם כתוב שצינור 110 מ"מ בשיפוע 2%, לדוגמא, יכול לקבל 3.5 ליטר בשניה.

לפי מה שלמדנו עד כה, 3.5 ליטר לשניה הינם 3.5 יחידות קבועה, ברם הנוסחה לחישוב ספיקה קצת יותר מסובכת כיון שיש בה גם מושג הקרוי מקדם פיזור, מקדם הפיזור חשוב לנו להגדיר את הקשר בין הספיקה לשניה לעומס האמיתי על הצינור. זהו מקדם שמתחשב בתדירות השימוש בקבועות, כיון שלא דומה אינטנסיביות השימוש באסלות שבמבנה מגורים לשימוש שבמגרש כדורגל, שעל האחרון אפשר לומר בודאות שבהפסקת המחצית של משחק כל האסלות פעילות בו זמנית.

בהתאם נעשתה חלוקה ל-3 סוגי מבנים עם מקדם פיזור שונה.

החלפת קו ביוב שקרס והתקנת קו ביוב חדש

נחזור לצינור 110 שלנו, לפי טבלאות לחישוב ספיקה יוצא שספיקה בערך 3.5 ליטר לשניה שווה 50 יחידות קבועה בבניין מגורים. לכן נעשה חישוב של סך יחידות הקבועה ונדע אם נוכל להסתפק בצינור ביוב 110 מ"מ, או שנדרש להגדיל קוטר בהתאם לטבלה כאמור. אם נגלה, כדוגמ

א, שיש לנו 70 יחידות קבועה בבניין והטבלה הרי אומרת שהם יוצרות ספיקה של 4.2 ליטר בשניה, במגורים, נלך לטבלה שבתקן ונראה שעומדות בפנינו שתי אפשרויות: האחת להחליף לצינור 125 מ"מ (שלא מצוי כל כך בשוק בישראל), והוא יספיק לנו, השניה היא שנוכל להגדיל את השיפוע של צינור 110 מ"מ ל-3% ובא לציון גואל.

לא פחות חשוב גם לציין שהתקנת קוטר גדול מהדרוש גם בעייתית, כיון שהנוזלים לא יצליחו לשטוף היטב את המוצקים שבצינור והסתימה לא תאחר לבא.

בריכות ביוב

בריכה ידועה גם כתא בקרה או שוחה, ובאנגלית MANHOLE.

מתי צריך להתקין בריכה ?

התקן הישראלי מחמיר יחסית וכל שינוי שנעשה בקו, שינוי קוטר, גובה, שיפוע, כיוון, וכל הסתעפות תדרש בריכה. כמו כן בריכה תותקן כל 25 מטרים בצינור של עד 6 צול וכל 40 מטרים בצינור 8 צול. (זאת הקלה לעומת הדרישה הקודמת בתקן לשמירת 15 מטר לכל היותר בין בריכה לבריכה).

צינור ביוב שמתחבר לבריכה יהיה בקוטר 4 צול ומעלה.

כל בריכה חייבת לעמוד בתקן ישראלי, אם כי התקן מאפשר בניית בריכה עצמאית באתר, כפוף לדרישות מפורטות.

יש לתת דגש רב על התחברות אטומה של הצינור עם הבריכה ולקבל פרט מדויק מהמתכנן. והנה, בריכות מפלסטיק שנעשה בהן שימוש נכון עם אטם חדירה צריכות להיות אטומות. בריכות מבטון מצריכות קידוח כוס יהלום באתר ושימוש בגומיה מתאימה לשוחות ביוב. בריכת בטון גם מחייבת בניית בנצ'יק בתחתיתה. אם כי ניתן להשיג היום בריכות משולבות של פלסטיק ובטון יחדיו בהן הכניסות לצינור והבנצ'יק כבר מוכנים טרומית וכל שנותר הוא רק להתחבר.

בריכות מפלסטיק אמנם יותר אטומות לנזילות וחדירת שורשים מבריכות בטון אולם בריכות בטון יותר עמידות לכח רב הפועל עליהן, ולכן במקום שצפויה תנועת רכבים וכו' מלמעלה נעדיף למקם בריכת בטון.

על פי התקן הגבהות ניתן להתקין רב בבריכות העשויות בטון, אין הגבהות בבריכות פלסטיק, והרבה לא יודעים זאת.

את תקרת הבריכה נבטן היטב עם הקרקע שסביב הבריכה ואם הבריכה עשויה פלסטיק לא נסמוך על הבריכה עצמה.

מכסה הבריכה יהיה בעל יכולת נשיאת משקלים בהתאם לנדרש בתקן. בהקשר זה אעיר כי ישנם גם מכסי פלסטיק שעומדים בתקן, לפחות במקומות החשופים לדריכת רגל בלבד.

בעת תכנון הקו חייב לקחת בחשבון שזוית הסטיה של הנוזל בתוך הבנצ'יק לא תרד מ-90 מעלות בין הכניסה ליציאה, רוחב הבנצ'יק יהיה כקוטר הצינור.

מהו מפל ומדוע צריכים אותו?

המפל נדרש כיון שיש הפרשי גובה בקו הביוב, כתוצאה מתוואי הררי או שאנו מבקשים לחבר קו חדש לבריכה קיימת או מכל סיבה שהיא. הרי למדנו ששיפוע הקו אסור לעבור את 5 האחוזים, אזי במקרה של הפרשי גובה קיצוניים בתוואי לא תהיה ברירה אלא להצמד לשיפוע המותר ולבצע את ירידת הגובה עם החיבור לבריכה- זהו מפל.

כאשר הפרש הגבהים שבין צינור היציאה לצינור הכניסה לבריכה קטן ממחצית קוטר הבריכה מותר לעשות חיבור ישיר, כלומר להמשיך את הכניסה ליציאה באמצעות בנצ'יק תלול. וזאת רק בבריכה העשויה מבטון.

המפל האידיאלי הוא מפל חיצוני, היינו שהנפילה נעשית מחוץ לבריכה. מפל פנימי, ואת זה הרבה לא יודעים, מותר רק בחיבור צנרת חדשה לבריכה קיימת (כמו שיפוץ בית) ורק לבריכת בטון שקוטרה 100 ס"מ לפחות. כמובן שבכל מפל, גם חיצוני צריך להתקין פתח ביקורת בחלק העליון של המפל.

שפיכה חופשית בבריכה אף פעם לא מותרת, גם לא במפל פנימי, וגם לא בתנאי שיפוע שלא דורשים כלל מפל (נפילה בגובה של עד חצי מקוטר הבריכה כאמור).

חיבור נקז ראשי לבריכה:

חיבור דירת הקרקע למערכת הביוב צריך לעמוד בכללים הבאים:

מפלס רום הבריכה (TOP LEVEL) אליה מתחברת הדירה יהיה נמוך בלפחות 20 ס"מ ממפלס המחסום הכי נמוך בדירה (שנמצא ברצפה הכי נמוכה בדירה). וכן מפלס תחתית הבריכה (INVERT LEVEL) יהיה גבוה ממפלס הנקז (בשביל השיפוע) וסביבת הבריכה תהיה מנוקזת.

כל זאת על מנת למנוע הצפה של דירת הקרקע במקרה של סתימה בהמשך הקו, וכדי שבמקרה של סתימה הביוב יעלה בבריכה ולא בתוך הדירה. אם אפשרות זו לא אפשרית לנוכח מגבלות טופוגרפיות יש להתקין מתקן שאיבה פרטי (משאבה טבולה).

אפשרות חוקית נוספת וחדשה היא שניתן להתחבר לבריכה שמוקצאת רק לדירה, ובתנאי שהיא נמוכה אפילו רק 5 ס"מ ממפלס המחסום הכי נמוך בדירה, ובתנאי שהבריכה הבאה (אליה מחוברות יתר הדירות) תהיה נמוכה ב- 15 ס"מ נוספים ממפלס המחסום הכי נמוך בדירה.